פסק-דין חלקי בתיק ת"א 1018-07

בעניין התאונה מיום 21.12.06

מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים.

בכתב תביעתה ציינה התובעת, כי ביום-27.11.06 נפגעה בתאונת דרכים, שבה נחבלה בין היתר בברכה באופן שגרם לצליעתה, וביום 21.12.06 בעת שצעדה בצליעה שנגרמה עקב המגבלות בברכה בגין התאונה הראשונה, נפלה בחוזקה ונחבלה בפנייה.

במהלך הדיון  מיום- 22.3.10 הסכימו הצדדים שחקירתה של התובעת שנועדה לאותו יום תיסוב אך ורק סביב הקשר הסיבתי בין הנפילה שארעה ביום 21.12.06 (להלן: "תאונת הדרכים השניה") לבין תאונת הדרכים הראשונה  מיום 27.11.06 (להלן: "תאונת הדרכים הראשונה"), ולאור האמור לעיל, יינתן פסק הדין אך ורק בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונות.

בסיכומיו טען ב"כ  התובעת בין היתר, כי בגין התאונה הראשונה, נקבעו לתובעת על ידי מומחה בית המשפט 10% נכות ובחוות דעתו, ציין המומחה, דוקטור לב, כי התובעת מוגבלת בהליכתה ובעלייה ובירידה ממדרגות. כן טען ב"כ התובעת כי בתשובות לשאלות הבהרה השיב המומחה, כי הסיכוי לנפילה אצל מי שנפגע במיניסקוס גבוהה יותר מאשר באוכלוסיה רגילה וכן ציין, כי התובעת סובלת מכאבים בעת שינוי במצב של יישור וכיפוף  הברך.

לטענת ב"כ התובעת, התובעת הוכיחה בחקירתה כי הסיבה לנפילתה בתאונה מיום-21.12.06, הייתה צליעתה שנגרמה עקב פגיעתה בתאונה הראשונה ולפיכך יש לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בתאונת הדרכים הראשונה לבין נפילתה כחודש לאחר מכן. לדבריו אלמלא התאונה והפציעה בברך בתאונה הראשונה לא הייתה התובעת נופלת ביום-21.12.06.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני, אני קובע כדלקמן:

בתצהירה ציינה התובעת בין היתר כי ביום 21.12.06, בעת שיצאה ממכוניתה והתהלכה בצליעה בשל החבלה שנגרמה לה בתאונת הדרכים הראשונה, כשלו רגליה והיא נפלה ארצה בחוזקה. כן ציינה כי קיימת אפשרות שבשל צליעתה נתקלו רגליה במכשול כלשהו במדרכה וכתוצאה מכך נפלה.

במהלך חקירתה שללה התובעת כל אפשרות שנפילתה נגרמה כתוצאה מסחרחורת והיא עמדה על כך שנפילתה נגרמה עקב צליעתה בלבד [עמ' 7 לפרו' שורות 10-16].

דא עקא, שעיון בתעודת חדר מיון מיום 21.12.06 מעלה כי תחת הכותרת "תלונה נוכחית" צוינו הדברים הבאים: "היום הסתחררה ונפלה ונחבלה בפנים ויד ימין. לדבריה, היה איבוד הכרה. לפני חודש ת.ד מאז  סחרחורות ובעיות שיווי משקל"  ובאותו מסמך תחת הכותרת "תלונה עיקרית" צוין כי: "היום הסתחררה, נפלה... " [נספח ב' לסיכומי הנתבעת].

זאת ועוד, בטופס "סיכום מחלה" בסיכום מחלה מיום 24.12.06, מבית החולים "קפלן" צוין בין היתר כי: "לדבריה הסתחררה, נפלה ונחבלה בזרוע ימין, סובלת מחוסר שיווי משקל".

מתוך העובדות האמורות לעיל, עולה כי בתעודות ראשונות שנערכו מייד לאחר התאונה, ובהם צוינו תלונותיה של התובעת, לא צוינה בכל דרך צליעתה ותחת זאת צוין, כי נפילתה נגרמה כתוצאה מסחרחורת שתקפה אותה.

יצוין כי העובדה שצליעת התובעת היא שגרמה לתאונה, אוזכרה על ידה אך ורק ביום 18.6.07, כחצי שנה לאחר התאונה. [ראה מסמך דוקטור רונן קופ"ח מאוחדת מיום 18.6.07, סומן נספח ה' לסיכומי התובעת].

עוד  יצויין שבעניינו מדובר בתובעת שבמקצועה היא רופאה והעובדה האמורה לעיל תחייב את המסקנה שבעת מתן אינפורמציה לרופאים שטיפלו בה בבית החולים, הבינה התובעת היטב את חשיבות הדברים הנמסרים על ידה ומשלא איזכרה כל קושי בהליכה ובחרה לציין סחרחורת כגורם לנפילתה, יהיה מקום ליתן לדבריה האמורים משקל נכבד.

זאת ועוד, במהלך חקירתה הכחישה התובעת באופן נחרץ את הטענה כי בתקופה שלפני התאונה סבלה מסחרחורת. [עמ' 4 לפרוט' שו' 24-29].

דא עקא, שעיון במסמכים רפואיים הנוגעים לתובעת מיום 18.1.06 ומה-21.5.06 מעלה, כי באותם מסמכים מצוינת תלונתה של התובעת על סחרחורות, ובמסמכים מיום 11.7.05, ו-15.12.05 התלוננה התובעת על חולשה כללית.

לא זאת אף זאת, כאשר הופנתה התובעת לעובדה שבפני המוסדות  הרפואיים לא ציינה מייד לאחר התאונה כל קשר בין הנפילה לצליעתה, השיבה כדלקמן:

..."ש.  אני מדברת על תלונות בפני מוסדות רפואיים, כאשר אמרת משהו לגבי הנפילה מדצמבר, לא אמרת שזה קשור היה לצליעה.

ת.   כי גם אני הזנחתי את זה. יותר מאוחר התגבר לי ושמתי לב. אחרי שעשיתי MRI והכול התברר שזה קשור לתאונת דרכים. אף פעם לא יודעים לגבי העתיד, אז כמה חודשים אחרי כן כבר הבנתי שזה סיפור של תאונת הדרכים.